על קהילות ורשה ופראגה
ורשה, וארשה Warsaw/Warszawa, ביידיש ווארשע- בירת פולין
הקהילה היהודית בורשה
וארשה בירת חבל מאזוביה נעשתה לבירת פולין כולה במחצית השנייה של המאה ה- 16. יהודים מתועדים בוארשה בשנת 1414, אך ככל הנראה ישבו שם כבר בסוף המאה ה- 14. בגלל עויינות העירוניים גורשו היהודים מהעיר בשנת 1483, אך ישבו בסביבותיה ובאו אליה לצרכי עסקים. בשנת 1527 השיגה העיר וארשה "פריבילגיה שלא לסבול יהודים", שאמנם התירה לגרש את היהודים כליל, אך משום חשיבותם לכלכלת המקום עדיין ישבו כמה יהודים בשולי העיר ושמרו על קשרי עסקים.
בשנת 1572 הותר ליהודים לבקר בעיר לרגל ישיבות ה"סיים", בעיקר ל"שתדלנים" מטעם ועד ארבע הארצות. והיו יהודים שהצליחו להאריך את שהותם בעיר באמצעות רשיונות לשבועיים רצופים. בשנת 1765 כבר נרשמו בוארשה כ- 2,500 יהודים תושבים ארעיים. ב- 1795 הגיע מספרם ל- 6,750 והם עסקו במסחר, בפונדקאות, במלאכה ובתעשייה, והמיעוט – שעסק בהלוואות בריבית, אספקה לצבא ותיווך בחצר המלך, בקרב האצולה או בקרב שגרירויות זרות – היה הגרעין לבורגנות היהודית הגדולה בוארשה.
בלחץ התושבים הופעלו גירושים חלקיים בשנים 1775 – 1790; אף על פי שיהודים השתתפו במרד הפולנים ברוסים באותה התקופה, ונודע הגדוד היהודי בפיקודו של ברק יוסלביץ. הצבא הרוסי הכובש ערך טבח ביהודים שישבו ברובע פראגה.
בחלוקה השלישית של פולין (1796) עברה וארשה לרשות פרוסיה ומספר היהודים בעיר גדל. ב- 1797 היו שם 7,688 יהודים ובשנת 1804 היו 11,630 יהודי העיר למעלה מ- % 17 באוכלוסייתה. היהודים שישבו בעיר ובסביבה הקימו מניינים ובתי תפילה וכן חברות צדקה. פרנס ריכז בידו גביית מסים וסמכויות משפטיות ופעלו שמשים, דיינים ואף רבנים.
בימי דוכסות וארשה (1813-1807) הוטל על היהודים מס כבד, נקבע רובע יהודי בעיר ומספר היהודים בוארשה פחת. בשנת 1813 נימנו שם 8,000 יהודים. יחד עם זאת באותה התקופה ייצגה קהילת וארשה את היהודים בדוכסות כולה. תנועת החסידות קמה בוארשה בשליש האחרון של המאה ה- 18, עם פליטים מהמחוזות המזרחיים של פולין שהתיישבו בעיר. ב- 1781 נערך בפראגה הויכוח הפומבי בין ר' לוי יצחק מברדיצ'ב לבין המתנגד ר' אברהם קצנלבוגן מבריסק. באותו הזמן נוצר בוארשה גם חוג של משכילים יהודים, ועמם נמנו עשירים שבאו מחו"ל ובעלי מקצועות חפשיים, רופאים וכדומה. ב- 1802 הוקם "בית הכנסת הגרמני".
מספר היהודים בעיר הלך וגדל. בפולין הקונגרסאית בחסות רוסיה (1915-1815) נעשתה וארשה הגדולה בקהילות אירופה; בשנת 1816 חיו שם 15,600 יהודים, באמצע המאה עלה מספרם על 50,000 ולקראת סוף המאה היו היהודים למעלה משליש תושבי העיר ומספרם התקרב ל- 150,000. הגירת יהודים לוארשה מארצות שכנות הייתה הגורם העיקרי לגידול. רוב הבנקאים בעיר היו יהודים וכן מחצית הסוחרים.
במחצית השנייה של המאה ה- 19 הסתמנה התקרבות בין הציבור היהודי לפולני, בשנת 1862 בוטלו ההגבלות שהוטלו בעבר על יהודי פולין הקונגרסאית, ובמרד הפולני נגד הרוסים (1863) השתתפו גם לוחמים יהודים.
ב- 1881, בעקבות הפוגרומים ברוסיה, נערך פוגרום גם בוארשה.
בשנות ה- 80 למאה ה- 19 היו 200 מתוך 300 בתי הכנסת בוארשה חסידיים. מספר המתנגדים גדל לקראת סוף המאה עם בואם לעיר של יהודים מליטא. בה בעת גברה ההתבוללות בחברה הפולנית.
רבני וארשה במאה ה- 19 היו ממחנה המתנגדים. נסיונות להקים בית כנסת רפורמי עלו בתוהו, באמצע המאה עוד למדו 90% מילדי הקהילה בחדרים המסורתיים. "החדר המתוקן" הראשון הוקם בשנות ה- 80 בידי "חובבי ציון". בראשית המאה ה20- הין בעיר רק כ- 20 בתי ספר יסודיים שבהם הייתה הרוסית שפת הוראה. אך היו נפוצים בתי ספר תיכוניים לבנות שהפיצו את התרבות הפולנית. גן ילדים עברי ראשון הוקם ב- 1909.
התעוררות לאומית החלה בשלהי המאה. ב- 1883 קמה אגודת "שארית ישראל" של חובבי ציון, בשנת 1890 "מנוחה ונחלה", האגודה שייסדה את רחובות, חברת "גאולה" סייעה בהקמת "אחוזת בית", ראשיתה של תל אביב. בקרב הנוער והסטודנטים פעלה משנת 1903 "התחייה" בראשות יצחק גרינבויים, יוסף שפרינצק, יצחק טבנקין, וב"צ ראסקין. חוגי הפועלים הבלתי- ציוניים פעלו במסגרת הבונד. הנהגת הקהילה הושתתה על ברית בין המתבוללים לחסידים והתקיימה כך עד שנת 1926. במשך הזמן התארגנה בקהילה אופוזיציה ציונית.
הקהילה היהודית בורשה בראשית המאה העשרים
בראשית המאה נעשתה וארשה גם מרכז הדפוס העברי וההוצאה לאור בפולין וברוסיה. בין חלוציה היו חיים זליג סלונימסקי, עורך "הצפירה"; א"ל בן-אביגדור (שאלקוביץ) ונחום סוקולוב. בוארשה היו מפעלי ההוצאה לאור של י"ל פרץ וחבריו והופיעו העתונים היומיים "היינט" ו"מאמענט". המתבוללים פרסמו עתון בפולנית בשם "השחר". יונה סמצס, מורה לעברית ןמנהל בית ספר, חזן וסגן יושב-ראש ארגון החזנים והמנצחים ערך את העתון "די חזונים וולט" (עולם החזנים). הוא נספה בשואה.
באותה התקופה גדלה פעילותם הכלכלית של יהודיה וארשה ונוצרה חלוקה חברתית-כלכלית בקרבם. שכבת העשירים התחזקה, נתגבש מעמד בינוני וקם מעמד העובדים. הבחירות לדומה הרביעית (1912), שבהן תמכו בני מעמד העובדים שבקרב יהודי וארשה במועמד מטעם הגוש השמאלי, הביאו להתעוררות האנטישמיות.
בימי מלחמת העולם הראשונה באו לוארשה אלפי פליטים יהודים, וב- 1917 היו 343,400 יהודי וארשה 41% מאוכלוסיית העיר. בפולין העצמאית אחרי מלחמת העולם הראשונה, במסגרת מגמת השלטונות להעביר את הכלכלה לידיים פולניות, ובעקבות אנטישמיות שהתעוררה על רקע כלכלי, נפגעו כל תחומי החיים היהודיים בוארשה. ב- 1931 היו יותר משליש יהודי וארשה מחוסרי עבודה. וכך גברו הלחצים להגירה ולעלייה לארץ ישראל. ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בוארשה 393,400 יהודים, למעלה משליש אוכלוסיית העיר.
הקהילה היהודית בורשה בתקופת השואה
הגרמנים נכנסו לוארשה ב- 29 בספטמבר 1939. תוך זמן קצר גזרו על היהודים לענוד סרט שרוול לבן ועליו מגן דוד כחול. סומנו בתי עסק של יהודים, ורכושם הופקע. נאסר על היהודים השימוש בתחבורה ציבורית והוטלו עליהם עבודות כפייה. באפריל 1940 החלו הגרמנים בהקמת חומה סביב לשכונות של וארשה שהוקצו כגיטו. ב- 2 באוקטובר 1940 ציוו על היהודים לעקור לגיטו תוך ששה שבועות. נתמנה יודנראט, ובראשו אדם צ'רניאקוב, ולמרות מסירותו התקשה לטפל ביהודים. הגרמנים הקציבו מנת מזון מינימלית ליושבי הגיטו והם סבלו רעב ומחסור. עד קיץ 1942 ניספו יותר מ- 100,000 יהודים ברעב ובמגיפות. רבבות מיהודי וארשה ניספו במחנות העבודה. הפעילות החינוכית והתרבותית בגיטו לא חדלה. ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום הקים אגודה בשם "עונג שבת" והחומר שריכזה על תקופת המלחמה שרד ומצוי בארכיון "יד ושם" בירושלים.
עוד בפסח ת"ש הדפו קבוצות של יהודים פולנים וגרמנים שהתפרעו ברחובות הגיטו. תנועת מחתרת צמחה בגיטו מקרב התנועות הציוניות, הבונד ו"ספארטאקוס" של היהודים הקומוניסטים. כבר בדצמבר 1939 הוקמה מסגרת של ארגון לוחם בידי יוצאי צבא, רביזיוניסטים ברובם, בתחילת 1942 הוקם ארגון לוחם, שכלל את אנשי "פועלי ציון", "השומר הצעיר", "דרור" והקומוניסטים, ובין מפקדיו היה מרדכי אנילביץ. הבונד הקים ארגון משלו. בשלב הראשון לא הצליחו ארגונים אלה לרכוש נשק.
ב- 22 ביולי 1942 החלו הגרמנים בשילוח קבוצות מיהודי הגיטו למחנה ההשמדה טרבלינקה. עד אמצע ספטמבר הועברו למחנה מאות אלפי יהודים ורבים נהרגו בגיטו במהלך המישלוחים. בגיטו נותרו 35,000 יהודים רשומים, רובם עובדים נחוצים לגרמנים ומשפחותיהם. וכמספר הזה יהודים שלא נרשמו.
תוך קשר עם המחתרת הפולנית מחוץ לגיטו השיגו הארגונים היהודיים מאה אקדחים ומעט רימונים. נשק נוסף הושג ממקורות אחרים והותקנה רשת של בונקרים ותעלות קישור.
הגרמנים פתחו בפעולת גירוש שנייה באמצע ינואר 1943, אך נתקלו בהתנגדות היהודים. היהודים סירבו להתייצב, ובקבוצה הראשונה של כ- 1,000 יהודים היו כמה לוחמים חמושים שפתחו בקרב עם הגרמנים, רובם נהרגו. במשך ארבעה ימים שילחו הגרמנים למחנה השמדה כ- 6,000 יהודים וכ- 1,000 נרצחו בגיטו. רוב חברי היודנראט נהרגו. ב- 19 באפריל חדר לגיטו כוח גרמני בסיוע טנקים ותותחים כדי לחדש את הגירושים, ונהדף עלידי הארגון היהודי הלוחם. לגרמנים נגרמו אבידות כבדות. הגרמנים שתקפו שוב ושוב נכשלו בקרבות רחוב עם הלוחמים היהודים והחלו בהצתה שיטתית של בתי הגיטו על יושביהם. בבונקרים ובתעלות נהרגו יהודים בגז וברימוני יד. ב8- במאי נפל מטה הארגון לידי הגרמנים ויותר ממאה לוחמים יהודים נהרגו נפלו בקרב, ביניהם המפקד מרדכי אנילביץ. ההתנגדות המזויינת נמשכה עד יוני 1943, ומשחוסל הגיטו נמלטו כ- 50 לוחמים יהודים ליערות והמשיכו שם בלחימה בין הפרטיזנים.
בהתקוממות הפולנים בקיץ 1944 השתתפו למעלה מאלף יהודים ומאות נפלו בקרבות. בין הלוחמים היו שרידי הארגון היהודי הלוחם בפיקודו של יצחק (אנטק) צוקרמן.
וארשה שוחררה בשני שלבים; בספטמבר 1944 שוחרר הפרבר המזרחי פראגה ובאמצע ינואר 1945 מרכז העיר. בוארשה כולה נמצאו אז 200 יהודים.
הקהילה היהודית בורשה אחרי המלחמה
עד סוף 1945 התרכזו בורשה כ- 5,000 יהודים ומספרם הלך וגדל עם שובם של הגולים מבריה"מ. לרוב היהודים הייתה וארשה תחנת מעבר, כמה אלפים נשארו בה לישיבת קבע.
עד 1948 פעל בוארשה "הוועד היהודי המאוחד", אירגון גג למפלגות היהודיות. כן פעלו שם משרד ארץ-ישראל, הקרנות הציוניות וקיבוצי הכשרה לעלייה.
ב- 1948 ביום השנה החמישי למרד גיטו וארשה הוסר הלוט מעל האנדרטה מעשה ידי הפסל נתן רפפורט. בשנת 1949 הועברו לוארשה המכון ההיסטורי היהודי, התיאטרון היהודי, מערכות של שני עיתונים יהודיים, נפתח מועדון נוער ושוקם בית כנסת.
בשנים 57 – 1956 עלו רוב יהודי פולין לישראל , בתקופת המימשל האנטישמי של ולדיסלב גומולקה .
בשנות הששים נאמד מספר היהודים בוארשה ב- 7,000 ונמצאו בה מרכזי האירגונים היהודיים בפולין. רבים מיהודים אלו עזבו את פולין בשנת 1968 בגלל גל אנטישמי חדש . חלק עלו לישראל וחלק היגרו לארמות סקנדינביה .
בשנת 1997 נמצאו בפולין כולה 8,000 יהודים, רובם ישבו בוארשה.
בשנת 2016 קיימת קהילה יהודית בורשה שהוקמה בשנת 1997 . חברים בקהילה 500 יהודים . בראש הקהילה עומדת הגברת אנה היפצ'ינסקה ( Anna Chipczynska )
שהינה גם חברה בארגון הקהילות היהודיות בפולין והרב הראשי הינו מיכאל שודריך ( Michael Schudrich ), שהינו גם הרב הראשי של פולין .
בית הכנסת האורתודוקסי המרכזי הינו של משפחת נוז'יק ואילו בית הכנסת הרפורמי נמצא בשדרות ירושלים 53 ( " עץ חיים " ) .
לקהילה יש גם מקווה ( במרתף של בית הכנסת ) , בית אבות וחברה קדישה .בבית ליד בית הכנסת פועלים מסעדה כשרה וחדר . הקהילה גם מנהלת פעילות חברתית ענפה .
בורשה פועל בית קברות גדול ברחוב אוקופובה (Okopowa), בו קבורים כ – 100 יהודים ( ביניהם אנשים מפורסמים כמו לודביק זמנהוף , אידה קמינסקה , הסופר י.ל. פרץ , ההיסטוריון מאיר בלאבן, מרק אדלמן, ברל מארק ורבים אחרים ) .
בשנת 2014 נפתח בורשה מוזיאון גדול וחדיש לתולדות יהודי פולין שנמצא סמוך לאנדרטת מרד גאטו ורשה ברחוב זמנהוף פינת רחוב אנילביץ.
קהילת יהודי פראגה
פראגה
Praga Warszawska, ביידיש: פראג. רובע של העיר וורשה, פולין, הנמצאת על הגדה המזרחית של נהר הוויסלה. עד 1791 הייתה עיר עצמאית.
פראגה התפתחה מכפר קטן על גדת הנהר וויסלה בשנת 1432 מול העיר העתיקה של ווארשה ורובע מאריינשטאט של היום, והפכה לעיר בעלת זכויות שניתנו לה מידי המלך הפולני וולאדיסלב הרביעי וואזה
בשנת 1648. מקורו של השם פראגה במילה הסלאבית הוא " פראז'יצ'", שפירושה "לשרוף", "לברא", "לבער" חלקת יער להתיישבות. פראגה נחשבת עד המאה ה-21 לפרוור נחשל ומוזנח של ורשה.
בימיה של מלכות פולין היהודים שילמו מיסים למלך או לנסיך בלבד. בגלל הפטור מתשלום מיסים עירוניים, תושבי הערים בפולין לא היו מעוניינים בהתיישבות היהודים בתחומן ועל כן היהודים היו לרוב מתיישבים באדמות האצילים, שם קיבלו זכויות מיוחדת שעבורן שילמו מסים לבעלי הקרקעות.
רק בתחילת המאה ה-19 קיבלו היהודים זכות להתגורר בוורשה. עד אז, בגלל האיסור להתגורר בוורשה, היהודים גרו בתחומה של פראגה ועיר ורשה שילמו רק מיסים זמניים לשהות קצרת מועד. בשנת 1755 הסיים (הפרלמנט) הפולני נתן רשות ליהודים להתיישב בפראגה ולייסד קהילה יהודית. אולם, היהודים ישבו בפראגה זמן רב לפני כן והפכו למעשה את פראגה ל"העיירה היהודית" של וורשה.
בתחילת המאה ה-19 בפראגה התגוררו כ-5,000 יהודים, ובאמצע המאה ה19- הם היוו כ-33 אחוז מהאוכלוסייה. במחצית המאה ה-20 היהודים היו כבר 40 אחוז מכלל האוכלוסייה.
הלבוש היהודי המסורתי ברחובות פראגה היה מראה נפוץ ולא הפליא איש. לרוב היהודים עסקו במסחר. השווקים ומרכזי מסחר של פראגה משכו אליהם אנשים מכל פולין. אך היו בקרב יהודי פראגה גם בעלי מלאכה, כגון בנאים, נגרים, חייטים, שוחטים, רופאים, עורכי דין, בעלי הוצאות ספרים, אומנים וכו'. פראגה, שהייתה בנויה מעץ, סבלה תדיר משריפות. היהודים האמידים בנו בתי מידות מאבן ובתי כנסת ומקוואות ותרמו על ידי כך לפיתוחה של העיר המודרנית. הסוחר והרוקח יוזף רוז'יצקי הקים בפראגה שוק סחורות ששימש את כל האזור. שוק זה מתקיים עד היום וידוע בשם "באזאר רוז'יצקי".
פראגה בתקופת השואה
כאשר הגרמנים הכניעו את וורשה ב-28 בספטמבר 1939, הם נעצרו על נהר הוויסלה ולא חצו אתו לפראגה. פראגה נותרה מחוץ לאזור הכיבוש הגרמני במשך יומיים. ככל הנראה הגרמנים נעצרו על הוויסלה כדי לאפשר לכוחות הסובייטים להשתלט על חלקים בפולין, על פי ההסכם "מולוטוב-ריבנטרופ” לחלוקת פולין.
לאחר שהנאצים תחמו את גטו וורשה בשנת 1940, יהודי פראגה הוכרחו לעבור לגטו וורשה, משם נשלחו אל מותם במחנה ההשמדה בטרבלינקה.
ב-1 באוגוסט 1944 לאור התקדמות הצבא האדום מהמזרח, מרדו הפולנים בוורשה ופראגה נגד הגרמנים. הצבא האדום הגיעה ב-15 בספטמבר 1944 לגדות הוויסלה, ומלבד יחידות קטנות של צבא ברלינג ("קושצ'יושקו"), נמנע מלחצות את הוויסלה. הצבא האדום שיחרר את פראגה ונעצר. המורדים הפולנים בוורשה לא קבלו מהצבא האדום עזרה ממשית והמרד דוכא ע"י הגרמנים. ב-2 באוקטובר 1944 וורשה נכנעה.
וורשה שוחררה מהכיבוש הנאצי רק ב-17 בינואר 1945.
בזמן מלחמת העולם השנייה נהרסו כ-25 אחוז מבתיה של פראגה, בניגוד לשכנתה ממול, וורשה, שמרכזה נחרב לחלוטין בעקבות הלחימה נגד הכיבוש הגרמני ב- 1939, המרד של גטו וורשה ב-1943 והמרד הפולני ב-1944.
פראגה אחרי המלחמה
לפראגה המשוחררת, שברובה נשארה ללא פגע, חזרו היהודים שהצליחו להסתתר בתוך האוכלוסייה הפולנית. אליהם הצטרפו יהודים מהשטחים המשוחררים של פולין וטיפין טיפין התחילו להתרכז בפראגה. במקום הוקם הוועד היהודי לעזרת הניצולים בבניין של בית החינוך היהודי ברחוב יאגלונסקה 28. בפראגה היה ניסיון לחדש את החיים היהודיים במקום וורשה ההרוסה.
מחפשים מידע נוסף על אחד מחברי הקהילה?
אנדרטת קהילות ורשה ופראגה
מיקום האנדרטה
הכיתוב על האנדרטה
לזכרם ולכבודם של יהודי ורשה Warszawa הגדולה בקהילות פולין ואירופה. רוב יהודי ורשה נרצחו בטרבלינקה הי"ד. ארגון יוצאי ורשה בישראל.
לזכר קדושי פראגה ע"י ורשה והסביבה שניספו בשואה הי"ד
שמות הנספים על גבי האנדרטה
| כינוי | שם פרטי | שם משפחה | הערות |
| שמחה | מלמד | והמשפחה | |
| לבנט | |||
| חנצ'ה בת ליאון ואירנה | מלמד | ||
| שיה | הברמן | והמשפחה | |
| חנה | גראוזלץ | ||
| יוסף | טופייל | והמשפחה | |
| דב בער | קערענשטיין | והמשפחה | |
| מנדלברגר | והמשפחה | ||
| רוטהולץ | והמשפחה | ||
| פסה | גרינשפן | והמשפחה | |
| מינדל ובנותיה רוזה וחנה עם תינוקה | גרובשטיין | ||
| מינא והלל | מבל | ||
סמולרסקי (צוקר) שאול (אורבך) שלום | |||
| ברטה | קון | ||
| לוטק | קון | ||
| לוצינה ואיזידור | צוקרמן | ||
| אשנמיל | |||
| משה | גולדברג | ||
| אהרון | ז'ילוני | והמשפחה | |
| ירמיהו | ז'ילוני | ||
| ליאו | היימן | ||
| הלנה | היימן | ||
| יחיאל ואברהם | וולף | ||
| ליאו אהרון | קרטוז'ינסקי | ||
| מרדכי ופרל | פינדעק | ||
| מרדכי ושרה (שפרן) | יגלה | ||
| משה-דוד, מרים-אידקה, חנה-רבקה | זיגמונט לוק"ש | ||
| המרשטיין | והמשפחה | ||
| גרשט | והמשפחה | ||
| מנלה | והמשפחה | ||
| יעקב ואסתר | הזנפוס | והמשפחה | |
| אברהם | פרידמן | ||
| מאטל | פלנצרייך | ||
| ארון ושיינדל | הופנונג | והמשפחה | |
| מניה ונח | מוסוביצקי | והמשפחה | |
| שמעון, שפרינצה, סבינה, חיים | מינץ | והמשפחה | |
| פראדל וראובן | וישינסקי | והמשפחה | |
| יצחק וצביה | זיסמן | והמשפחה | |
| חיים פאיה גיטל | קוניאך | והמשפחה | |
| אברהם, רחל ולאה | ניימן | והמשפחה | |
| שלמה ודבורה | אייזמסר | והמשפחה | |
| אברהם פיניע שרה קובה | מיאלניק | והמשפחה | |
| רוסוחצקי | והמשפחה | ||
| נוזף | והמשפחה | ||
| מילר | והמשפחה | ||
| משה וטובה | סטלוק | ||
| ישראל לייב לאה מבית אודונר | פיגנבאום | והמשפחה | |
| מרדכי, חנה גולדה | זילברשטיין | והמשפחה | |
| פייגה ודב | ברגמן | והמשפחה | |
| אלטר יחיאל וחנה | קרלוביץ | והמשפחה | |
| שלמה ורחל | ארגר | והמשפחה | |
| משה | פשוט | ||
| יעקב ומרים (מואוער) | רוזנברג | ||
| צרנה חנה חיה ומשפחתם | ארגר | ||
| חיים, פייגה צבי (הניעק) | גסטרן | ||
| דוד אתה הנריך | וינוגרד | ||
| שכנה פסה | בז'ז'ניסצקי | ||
| אלי | אברהם | מברזיל ומשפחתו | |
| יעקב ובלה ומשפחתם | דומברובר | ||
| ראובן פיבל יהודית חיה ומשפחתם | ניימן | ||
| אהרון חנה רבקה רחל יוסף ומשפחתם | גרבסקי | ||
| שפרינצה וצבי יצחק לילה פישל ומשפחתם | פרלמן | ||
| שלמה רבקה ליווצ'ה הלה רחל ומשפחתם | רוזנברג | ||
| ברוך חנה דוד שמחה ומשפחתם | קאפוטה | ||
| שלמה פרידלה מבית פורציק ומשפחתם | זילברמן | ||
| חנה, פולה משה ומשפחתם | ווינטל | ||
| משפחת הופנונג | הופנונג | WRZESINSKA 2 | |
| הרב | מנחם ומשפחתו | זמבה | |
| משה ולאה ומשפחתם | גרינברג | ||
| רות רוטקה | פומרנץ | מקנדה | |
| מאיר ורחל ומשפחתם | מרקובסקי | ||
| חנה ומשפחתה | הולצבלט | ||
| גרשון | רוזנברג | ||
| משה אהרון קיילה אדעק פלה ומשפחתם | בלחרסקי | ||
| רגינה ומשה ומשפחתם | פרידמן | ||
| רפאל רבקה לפקה פנינה רחל ומשפחתם | פלוינסקר | ||
| מאיר ושרה ומשפחתם | דומברובר | ||
| אברהם אריה מרדכי שלום יצחק ומשפחתם | ונדריגר | ||
| ברוך-לייב פלה הניה ומשפחתם | פרומן | ||
| חיים-חומה ליזה ומשפחתם | זילברשטיין | ||
| נחום הינדה ומשפחתם | יודקוביץ | ||
| יצחק ופסי רבקה שאול ומשפחתם | צדרוביץ | ||
| רבקה אידל קיזל ומשפחתם | פורציק | ||
| פלה, יז'יק טולה ומשפחתם | ונדריגר | ||
| יוסף, ברכה טולה מבית ווינטל ומשפחתם | מרקובייצקי | ||
| הרב | יהודה לייב ומשפחתו | זולברג | מרחוב סטלווה |
| משה אהרון וזלטה ומשפחתם | ברייטמן | ||
| מאיר | דנציגר | ||
| שמחה, וולדק, טוביה, לייזר ומשפחתם | גרינברג | ||
| שלמה וריבה ומשפחתם | וילנסקי | ||
| יונה טובה ומשפחתם | בלרמן | ||
| יצחק רחל אסתר מינדל שמעון ומשפחתם | קרבבניק | ||
| יהושע-אליעזר חיה-מלכה ומשפחתם | פלוינסקר | ||
| אברהם נח לאה אלטר דינאר ומשפחתם | פריד | פעלצוביזנה | |
| ישראל ושרה אסתר שלמה ומשפחתם | ונדריגר | ||
| אברהם-שמשון אסתר ומשפחתם | פרומן | ||
| ליזר פרידה חנה ומשפחתם | אברבוך | ||
| אליהו, שרה זאב שמעון ישראל ומשפחתו | נאכטשטרן | ||
| מנדל אריה ומשפחתו | בוכלץ | ||
| אפרים וסימה מבית פורציג | יפשנגברגר | ||
| יחיאל אלטר שרה איטה מבית קרונרברג | אסטרסון | ||
| יעקב גיטלה ומשפחתם | מרקובייצקי | ||
| הרב | זילברשטיין ומשפחתו | זילברשטיין | |
| אברהם ושרה שינדל ומשפחתם | נוסל | רחוב סטלובה | |
| ולבל בן אליעזר | פובונסקר | ||
| דב | שניק | ||
| גרשון ומשפחתו | רפופורט | ||
| איטשה ומשפחתו | רפופורט | ||
| שמאי וחנה ומשפחתם | איזיקוביץ | ||
| יעקב משה חיה שרה שלמה דוד יצחק לובה | אדל | ||
| יעקב | שפיבק | ||
| ליטמן רחל ומשפחתם | פובונסקר | ||
| יהושעיהו פייגה ובת בינה ומשפחתם | לוברט | ||
| מאיר וטובה פייגה ומשפחתם | שפקמן | ||
| הנוך שרה יעקב וחיים | ווקסמן | ||
| שמואל ושיינדל ומשפחתם | לוינסקי | ||
| ירחמיאל הנה ומשפחתם | קרצוביץ | ||
| ברוך ורחל לבית פורציג | יפשנגרבר | ||
| אברהם ומלכה ומשפחתם | רוזנטל | ||
| יעקב, אסתר לאה, ניושה ומשפחתם | גינגולד | ||
| אליעזר-משה וינטה | בוכהלטר | נספו במרד הגטו ב 1943 | |
| שלמה וינטע (מארדר) וכל המשפחה | לימונאד | ||
| הלינה | בלטר | קשרית של השומר הצעיר | |
| משפחת רכט | רכט | ||
| משפחת קנטרוביץ' | קנטרוביץ' | ||
| שמעון ואירקה (פינקל) וילדיהם | גרוב | ||
| יצחק ופרומט ובני המשפחה | מנדלבוים – רוזנברג | ||
| סוניה | למפרט | אבדה בשערי הגטו ב 1942 | |
| יעקב ולאה (דרוגוצ'ינר) וכל המשפחה | רוזנטל | ||
| משפחות:שטרקמן, קורנבלום, בלטר | שטרקמן | ||
| משפחות:שטרקמן, קורנבלום, בלטר | קורנבלום | ||
| משפחות:שטרקמן, קורנבלום, בלטר | בלטר | ||
| אידה ואוסקר | שור | ||
| משפחת פרידלנד | פרידלנד | ||
| אברהם ופולה (לוכסנבורג) ילדיהם אדש ואלוניה | גרומב | ||
| שמעון, אסתר, הרצל,פייגה | טרגרמן | ||
| רוז'ה ובן ציון | יוספזון | ||
| דורה וליאון | יוזפוביץ | ||
| משה, חנה ורות | גלבפיש | ||
| אוריש וחנה וילדיהם אברם, ציריל ולובה | לודן | ||
| ליאון ומיניה | אורלובסקי | ||
| אהרון ומשפחתו | שיפלינגר | ||
| יוסף-יצחק ורבקה ומשפחתם | פיקלשטיין | ||
| אברהם | פינקלשטיין | ||
| קזיק ואשתו אסתר-ליבה, אשר-אנשל, בנייק | קרקובסקי | ||
| יוסק וגניה | גורמן | ||
| אסתר ודוד ובנם מוטי | לרנר | שנרצחו במיידנק ב 1943 | |
| בנימין ולובה ומשפחתם | אפלבאום – סולניקה | ||
| דוד | פרשטנדיק | ||
| בנימין (בניק) | פרשטנדיק | ||
Salomea, Maurycy, Stefania | אסתרבלום | Asterblum | |
| ג'רזי, דניאל | פומפר | Pomper | |
| רוברט, פרידה | פלנק | Planc | |
| משפחת | וילדר | Wilder | |
| משפחת | מרקוזה | Markuze | |
| משפחת | הופנגל | Hufnagel | |
| משפחת | זבורזינסקי | Zborzynski | |
| משפחת | סוקניק | Suknik | |
| משפחת | שרמייסטר | Shermajster | |
| גיטה | יבלונסקי | Jablonski | |
| אניק | סקולניקוב | Skolnikow Aniek | |
| פרס מרדכי | זילברינג | Zilbering Perec Mordechaj נולד ב 1890 נרצח ב 28.04.43 | |
| מניה מלכה | זילברינג | נרצחה בטרבלינקה | |
| פרנקה ומיכאל | גלובינסקי | נרצחו בטבח טרבניקי 03.11.43 | |
| סלומאה | פרונר | Salomea Proner | |
| לילי ולאונרד | הרשטיין | Hersztajn | |
| משפחת | קיטאיקו | Kitajko | |
| משפחת | צור | Szoor | |
| משפחת | גורפינקל | ||
| משפחת | קסיזניצקי | Ksiazenicki | |
| משפחת | לשצ'ינסקי | ||
| גולדה | זילברגלייט | ||
| משפחת | חבה | ||
| משפחת | אנוליק | ||
| משפחת | ליפשיץ | ||
| האחיות דבורה לאה יהודית חיה בעליהן וילדיהן | שרייבר | ||
| אברהם, יצחק וגיטלה ומשפחתם | סמוגורה | ||
| חיים ושרה ומשפחתם | קרוישעל | ||
| שמחה חיה ומשפחתם | זאיונץ | ||
| נתנאל ודבורה ומשפחתם | רייכנבך | ||
| חיה דוד, שאול ומשפחתם | רויק | ||
| יעקב דינה ומנדל | פרוימן | ||
| הערש | רוטשטיין | ||
| חנה שייה מישה ומשפחתם | רוזנבלט | ||
| פנחס ובאילה פסה יצחק ומשפחתם | ורגשטעל | ||
| יוסף וגולדה ומשפחתם | טורפשטין | ||
| אהרון לייזר ולאה וכל המשפחה | קרפס | ||
| משה ופרלה ומשפחתם | אנגל | ||
| לייב, סינאי, ברונקה ומשפחתם | רוטשטיין | ||
| שרולק ומשפחתו | ספוקויני | Pelcowizna | |
| ישראל לאה ומשפחתם | רוזנבלום | ||
| האח משה וגיגל | שרייבר | ||
| יעקב ואטקה ומשפחתם | הוכברג | ||
| ישראל, שיינע לייע ומשפחתם | רוזנבאום | ראזענבאום | |
| יעקב ומלכה ומשפחתם | פלדמן | ||
| שמעון וזלטה ומשפחתם | הרשברג | ||
| בן ציון ופרידה ומשפחתם | הרשנהורן | ||
| חנוך ובלומה ומשפחתם | גרינבלט | ||
| יהושע, רבקה ומשפחתם | סקוברונק | ||
| ליבה וכל המשפחה | ויז'בה | ||
| חייסון אסתר וכל משפחת אנלן | חייסון | ||
| חייסון אסתר וכל משפחת אנלן | אנלן | ||
| דוד ומרדר פרידה ומשפחתם | לאופנס | ||
| צבי פסיה ומשפחתם | זקהיים | ||
| אברהם ורוזיה ומשפחתם | גל | ||
| אנשל ואשתו ובנם פלק | גרינשפן | ||
| אשר בן מרדכי | זילברשטיין | sweden | |
| חיים גיטל פרידל אברהם יענקלע ומשפחתם | מורביץ | ||
| יעקב ושיינדל והילדים דוד ולאה | סקל | ||
| שמחה רבקה ומשפחתם | זלצר | ||
| חיים ושרה ומשפחתם | גולדסובעל | ||
| משה ורבקה ומשפחתם | פלדמן | ||
| נתנאל וטובה ומשפחתם | בריסקין | ||
| אבא וחנה ומשפחתם | הרשנהורן | ||
| אברם ורחל ומשפחתם | שיימן | ||
| מתיס ויענטה (חסיד) ומשפחתם | פרום | ||
| אברהם ורחל והילדים חיה ומשה ומשפחתם | קוזק | ||
| אברם עלא, זיסלא והמשפחה | שניימאן | ||
| ישראל וזיסל ומשפחתם | בקר | ||
| שמואל, דוד ושיינדל ומשפחתם | בורשטיין | ||
| אלכסנדר (נוביצקי) והמשפחה | מילברגר | ||
| יוסף ושרה ומשפחתם | אנגל | ||
| זאב משה ישראל ומשפחתם | נכשטרין | ||
| חיים פרידה ומשפחתה | ברונשטין | ||
| רוזשא זאב ולאה ומשפחתם | סקל | ||
| משפחת | יודשקו | ||
| מאיר ויטקע ומשפחתם | דומברובר | ||
| אברהם ודורה ומשפחתם | פלדמן | ||
| יצחק מאיר ומשפחתו (מברודנו) | גרינברג | ||
| יוסף (רייזל) ומשפחתם | הרשנהורן | ||
| מתתיהו ופייגה ומשפחתם | ברגמן | ||
| אברהם ומרים ומשפחתם | גורפינקל | ||
| שרה (שנק) מרדכי | גרודז'קי | ||
| דן, גיטלא ומשפחתם | זילברשטיין | ||
| אברהם וחוה ומשפחתם | מנדז'יצקי | ||
| לייב ומינדל ומשפחתם | הרשמן | ||
| אליעזר ושרה ומשפחתם | פיינזילבר | ||
| דוד ודינה ומשפחתם | אידלמן | ||
| חיים דורה פולה יוסף ומשפחתם | נכשטרין | ||
| ברוך וחיה ומשפחתם | רויזנר |
אודות המחבר
השארת תגובה